עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות
היי.
יש לי עוד בלוג, אבל בגלל שעשיתי שטות ואמרתי להורים שלי, הם קוראים אותו.
אתם מכירים אותי כ - Suzan.
פה אני אכתוב את הדברים שבאמת אני חייבת לפרוק.
ואני מבקשת מכם.
אני צריכה תמיכה.
אז תתנו לי אותה.
חברים
Water GirlThe Cheshire Cat
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
ארכיון
הכאב שמציל אותי
30/11/2013 22:46
Im (not) fine
מחשבותיי מתמקדות.
אני נוטלת את המספריים.
מוצאת מקום מתאים לחתך, מסמנת אותו בכמה קווים זעירים.
ואז מגיע החלק הטוב.
האמיתי.
החתך.
השני שלי, ליתר דיוק.
בשרי שלי נגלה לעיני, אך אני ממשיכה.
טיפות דם אחדות מופיעות.
ואני ממשיכה.
ולאחר שכבר הפסקתי, אני ממשיכה להכאיב לעצמי.
לגעת בחתך, שייכאב לי.
כי אחרי הכול, הכאב הזה מציל אותי.
11 תגובות
הן סיפרו.
21/11/2013 15:07
Im (not) fine
הן סיפרו.
הן פשוט הלכו ליועצת, וסיפרו.
שאני חתכתי, שאני בדיכאון.
אני שונאת אותן.
איך הן מעיזות להתערב לי ככה בחיים?!
אני שונאת אותן.
זה לא נקרא חברות.
ואיך הן מגיבות?!
באדישות, כאילו לא הרסו את חיי.
בגללן איני יכולה ללכת לבית ספר בלי אישור מפסיכיאטר.
בגלל אמי צרחה עליי.
הן הרסו לי את החיים, ממש תקעו לי סכין בגב וסובבו אותה.
איך הן העיזו לעשות לי את זה?!
14 תגובות
הם יודעים רק את שמי.
18/11/2013 20:41
Im (not) fine
אז כן, זאת אהבה.
אז הוא לא כל כך חכם כמוני, קשה לו בלימודים.
אז אומרים עליו שהוא מכוער, הם טועים.
אז הוא בקושי מבחין בי בתור בת, דווקא הגיוני.
אבל לא אכפת לי מכל זה.
הוא בנאדם מדהים.
אומרים לי שאני קוראת אנשים.
וטוב, זה די נכון.
והוא, באמת מדהים.
אני אוהבת אותו, עם יתרונותיו וחסרונותיו.
ואני פשוט עושה הכול בשביל להיות איתו, שאולי נתקרב, ויבחין בי.
אך הסיכוי אינו גדול.
כי בכיתה שלי, הם כלל אינם יודעים מי אני.
הם יודעים רק את שמי.
14 תגובות
אני והגשם, אנחנו דומים.
18/11/2013 13:56
Im (not) fine
יורד הגשם, שלי הוא זהה בדיוק.
כמותו, אני בוכה.
כמותו,אני אפורה.
כמותו, אני שונאת את החיים.
כמותו, אני בודדה.
כה קשה זה, לדעת שאת לבד בעולם.
שהחבר הכי טוב שלך הוא האייפוד שלך.
אני יודעת שהבטחתי, שלא אחתוך.
אני יודעת.
אבל זה כה קשה, כאשר אין לך ולו חברה ממשית אחת.
אני והגשם, אנחנו דומים.
2 תגובות
צרות של עשירים
17/11/2013 14:01
Im (not) fine
אני חתכתי.
אני מזויפת רוב הזמן.
אני מכוערת.
אני לא מפסיקה לריב עם אמי.
חברותיי לא באמת חברותיי.
ועוד מיליון ואחת דברים.
זאת אני, ואלו צרותיי.
להן יש משפחה אוהבת.
הן מהממות.
הן אמיתיות.
להן יש חברות אמת.
יש להן כל מה שהן רוצות.
אלה הן, חברותיי, בנות כיתתי.
אתם יודעים על הבעיות הרבות שלי, נכון?
אז אצלן הבעיה הכי גדולה זוהי שהמורה לאנגלית שיבצה אותן בקבוצות למשחק כיפי של פעם אחת, במקום שתיתן לתלמידים לבחור את הקבוצות בעצמן.
צרות של עשירים.
אני לא מבינה אותן.
הסברתי להן מיליון פעמים, והן בשלהן, ממשיכות בבאסה בגלל השטות הזאת (זאת היא רק דוגמה, היו עוד מיליון מקרים כאלו).
לי, זה בכלל לא מזיז, העיקר שהמשחק הכיפי הזה מתקיים.
אני פשוט מקנאה באלה שיש להם אותן.
את הצרות של העשירים.
14 תגובות
Forever Alone
14/11/2013 21:51
Im (not) fine
הוא לא מבין, כמה זה כואב לי.
בסך הכול רציתי לדבר איתו ב - what's up, והוא מתנהג בקרירות אלי.
אני אוהבת אותו.
זה כל כך צורם לי!
אני חושבת לשלוח בקבוצה של הכיתה ב - what's up שיר על זה. אולי להגיד לו וזהו?
אני יודעת שהוא לא אחד של האפליקציה הזאת, אבל בכל זאת!
אני אוהבת אותו.
אולי להגיד לו?
פתק?
אני כבר לא יכולה יותר!!
מילותיו בליבי פוגעות כמו חצים,
כל כך חדות, כל כך לא מבינות.
אולי גם כך מילותיי אליו?
לא, כזה אף פעם לא יהיה מצב.
חושבים כולם שיודעים מי אני,
ומה מסתתר ברחשי ליבי.
אך כולם טועים, אותי אינם מכירים.
אני הילדה הבודדה,
כך לנצח לבד.
זאת שלעד תמשיך ותעמוד בצד.
אותה אחת שנראית שמחה,
אך בליבה כל שנייה היא בוכה.
כי זאת אני, אני זו זאת. ואת זה חבל שאיש לא יוכל לשנות.
14 תגובות
מתקרבת לשם
13/11/2013 20:46
Im (not) fine
כמה דברים עוברים עליי בימים האחרונים, רעים בעיקר.
התאהבתי.
קרן גילתה שאני בדיכאון ורוצה לחתוך.
היא גם גילתה שאני מאוהבת ברועי.
אני ממשיכה לצבוט את עצמי.
איני יכולה להפסיק.
זה כל כך טוב, כואב, נעים, ממכר!
אני שואפת להגיע ללחתוך.
אלי מתרחקת ממני, כי גילתה שאני עדיין בדיכאון.
הילה לא מודעת לכלום.
אני שונאת את הילה.
מתקרבת לקרן.
ובאותה מידה, כך גם לחתך ראשון.
4 תגובות
חיים? הצחקתם אותי.
11/11/2013 21:57
Im (not) fine
די, אני לא שייכת לעולם המזדיין הזה.
אף אחד לא באמת מתעניין בי, בנועה.
רק בנועה המזויפת.
או בנועה שרוצה לחתוך.
אני כותבת מהאמבטיה (המקום היחיד עם שקט בבית שלי) ופשוט בא לי לדחוף את הראש למים ולהשאיר אותו שם לנצח.
לחתוך את עצמי עם החלון.
לעשות משהו לעצמי.
למות.
למה אני צריכה את הזבל הזה?!
בחיים לא יהיה יותר טוב!
אף פעם לא יאהבו אותי בחזרה.
אף פעם לא תהיה לי חברת אמת.
לא אמות מבלי לחתוך את עצמי לפני.
למה אני לא יכולה פשוט למות עכשיו ודי??
אוף, אני שונאת את החרא המזדיין הזה שנקרא חיים.
16 תגובות
פתאום הוא נעלם
08/11/2013 16:34
Im (not) fine
אני נקרעת בין הרצון לדבר איתו, לבין הביישנות שלי, שמגיעה רק כשאני איתו.
אני ילדה אמיצה.
אומרת דברים בפרצוף, עושה מה שבא לי...
עם בנים אני מתנהגת כאילו אני אחד מהם.
מרביצה להם, יורדת עליהם (עקיצות קטנות כאלו, לא בכוונה, זה האופי שלי...), מתבדחת איתם...
ממש כמו בן.
חוץ מלידו.
לידו אני מגמגמת, אני לא מוצאת את המילים.
אין לי אומץ לידו.
אולי אכתוב לו פתק אנונימי ואכתוב לו שירים, ואשים את זה במגירה שלו?
ואולי לא?
אוי, כמה אני רוצה להגיד לו, כמה אני רוצה שיבין.
10 תגובות
מתי תבין?
08/11/2013 15:49
Im (not) fine
שוב מסתכלת עליו, שוב ההבנה פוגעת בי.
מבינה שבעצם אהבתי אותו מהרגע שראיתי אותו בפעם הראשונה.
שוב רק מחפשת אותו, רק רוצה אותו.
עצם המחשבה עליו מעלה על פניי חיוך.
מדהים איך האהבה משנה אותך.
אוף, רועי, תבין כבר!
אני אוהבת אותך!!!!!
לא אכפת לי אם אתה מרגיש כמוני, רק תדע!
אני מאוהבת בך, אני אוהבת אותך!
יותר מחברותיי, יותר ממני.
אני מרגישה שרק אם תדע ותאהב אותי בחזרה אצליח להיות שלמה, להישאר בחיים, לא לפגוע בעצמי.
אוף כבר, רועי!
מתי תבין?
8 תגובות
« הקודם 1 2 הבא »